מאפרת מקצועית: כל האירועים שאנו רואים ושומעים במהלך האיפור (מידע מפורש) ובנוסף כל האירועים שאנו מסיקים או מניחים שקרו מבלי שנראה או נשמע אותם מתרחשים בחתן עצמו (מידע מרומז). ה"סיפור" הוא, לכן, הבנייה דמיונית, תוצר של אירגון המתקיים במחשבתו של הצופה והמתאפשר לאחר חווית הצפייה וההתנסות במערכת הנרטיבית. מאפרת מקצועית: מאיה לוגסי ההבניה של הסיפור מאיה לוגסי(במחשבתנו) שואפת לארגן את מכלול האירועים (המפורשים והמרומזים) במה שנתפס כיחסיהם הסיבתיים (סיבה לפני תוצאה), הסדר חתן הכרונולוגי שלהם (מה קדם למה) המשך שלהם והמקום שבו הם התרחשו.
מאפרת מקצועית: כל האירועים שמוצגים (נראים או נשמעים) בצורה ישירה במהלך חתן האיפור. תיאור העלילה הוא תיאור חתן סדר האירועים כפי שהופיעו בסרט (גם אם הם לא שמרו על יחסי סיבה/תוצאה ברורים או רצף כרונולוגי). אירועים שאנו מסיקים על האיפור מבלי שיופיעו בצורה ישירה (מידע מרומז) אינם חלק מהעלילה.
מאפרת מקצועית: חתן המערכת הצורנית המארגנת את האירועים המופיעים בעלילה ביחסי של סיבה/תוצאה וזמן. האירגון הצורני של החומרים העלילתיים ע"י המערכת הנרטיבית הוא זה שמאפשר לצופה לייצר במחשבתו מאיה לוגסי את הסיפור. בהכללה ניתן לדבר על שלושה מבנים (פראדיגמות) נרטיביים: מערכת חתן נרטיבית קלאסית (שאיפה לבהירות ולאפקט רגשי חתן בחיבורם של אירועים עלילתיים ביחסי סיבה/תוצאה ורצף כרונולוגי) ריאליסטית (רצף נרטיבי פחות מהודק, ביטוי למורכבות דרמטית ו/או רגשית, ייצוג "מציאות" ולא התמקדות רק במרכיבי הסיפור) ופורמליסטית (דפוס מורכב של יחסי סיבה/תוצאה ושל הרצף הכרונולוגי, חדשנות צורנית, אפקטים אינטלקטואלים וכו').
מאפרת מקצועית: מאיה לוגסי הפעולה של העברת מידע סיפורי באמצעות העלילה. האיפור מועבר באמצעות מיכלול אמצעי המבע הקולנועיים. סוג חתן הנראציה נקבע ע"י מיקום התחבולה הצורנית (מייצרת הידע) בין שני צירים: הציר הראשון נע בין נראציה שטוחה לנראציה עמוקה (ציר אנכי), והציר השני בין נראציה צרה לנראציה רחבה (ציר אופקי). האיפור קולנוע ריאליסטי יאופיין בהכרח בנראציה שטוחה ולעיתים קרובות גם רחבה. קולנוע פורמליסטי ייטה לכיוון נראציה צרה ועמוקה. נרטיב קלאסי נוטה להשתמש בנראציה מעורבת ומשתנה. מושגי הנראציה המוזכרים אינם חלק מהמושגים המוגדרים בספרו של ג'יאנטי (כלומר הם אינם נדרשים למבחן) אך הם מחדדים את אבחנותיו בנוגע לנק' מבט/מספר.
מאפרת מקצועית: מאיה לוגסי ציר הנראציה העוסק חתן האיפור באופן בו המידע הנרטיבי משקף "מציאות". ככל שהנראציה שטוחה יותר כל האינפורמציה המועברת זהה למה שניתן לקלוט ברמת המציאות (סאונד דיאגטי חיצוני, דימוי עולם / מציאותי ברמת המיזנסצינה והצילום). נראציה שטוחה מקבילה למושג של נק' מבט אובייקטיבית. ככל שהנראציה מעמיקה כך אנו חודרים לתוך תודעה סובייקטיבית (זכרונות, חלומות, חתן הזיות). קולנוע ריאליסטי יעביר רוב מוחלט של האינפורמציה כנראציה שטוחה. קולנוע פורמליסטי ייטה, לא אחת, להעביר מידע בנראציה עמוקה המציגה יחסי סיבה/תוצאה וכרונולוגיה סובייקטיביים ("הקונפורמיסט", האיפור "מועדון קרב") נראציה עמוקה מקבילה למושג של נק' מבט של גוף שלישי.
מאפרת מקצועית:: מאיה לוגסי ציר הנראציה העוסק באופן בו המידע חתן הנרטיבי מיוחס לעמדת ידיעה של דמות אחת או דמויות רבות. ככל שהנראציה האיפור צרה יותר, כך האינפורמציה תוגבל לנק' ידע (פעמים רבות תוך חפיפה לנק' המבט הממשית של הדמות – שימוש ב- Point of View) של דמות בודדת (צורת נראציה שימושית, למשל, בסרטי מתח). נראציה צרה מקבילה למושג של מספר בגוף ראשון. נראציה רחבה מאפשרת לצופה לספוג ידע שמשקף את ההתנסויות של דמויות רבות. ככזו היא יכולה לתת ביטוי למורכבות של מציאות האיפור חברתית (במסגרת נרטיב ריאליסטי) או למורכבות תימאטית או פסיכולוגית חתן (המאפיינת סרטים פורמליסטים מאיה לוגסי כמו "ספרות זולה" או "האזרח קיין").נראציה רחבה מקבילה למושג של נק' מבט הכל יודעת.
מאפרת מקצועית: מעבר בין רמות שונות של נראציה במהלך סרט או אפילו סצינה. בדר"כ הדבר מאפיין קולנוע הוליוודי הנע בין רמות הנראציה השונות מתוך ניסיון להשיג ריגוש ובהירות מקסימליים. (לדוגמא, סיקוונס הכניסה לבית האיפור הרוצח ב"שתיקת הכבשים".)
מאפרת מקצועית: בהכללה, הנקודה שממנה נתפסת חתן האינפורמציה המועברת לצופה (המונח שקול למונח הספרותי של המספר). בקולנוע האיפור נק' מבט זו יכולה להתממש (לפחות בחלק ממקרים) כנק' פיזית שממנה נתפס המרחב המצולם, דבר המאפשר הזהות עם המצב בו נתונה הדמות המתבוננת (למשל, התבוננות חתן מנק' מבט נמוכה של ילד על מבוגר). נק' המבט יכולה להיות של מספר "כל יודע" או מספר מוגבל, מאיה לוגסי הוא יכול להיות אובייקטיבי או מספר "לא מהימן". ניתן לחלק את סוגי המספרים לארבעה סוגים:
מאפרת מקצועית: הצגת אינפורמציה דרך נק' המבט של דמות (נראציה צרה). המימוש של נק' מבט זו כך שהמצלמה האיפור ממוקמת במקום עיני הדמות נעשה בקולנוע, בדר"כ, לפרקי זמן קצרים בגלל http://www.mayalugassi.com/ שהדבר מונע מהצופים לראות את פני הדמות האיפור המתבוננת. מטרת השימוש הקולנועי במספר בגוף ראשון היא להבהיר באופן מוחלט מה הדמות רואה ברגע נתון (למטרה רגשית, חתן מתח וכו'). סרט שעושה בעיקרון זה שימוש נרחב הינו "חלון אחורי" של אלפרד היצ'קוק.
מאפרת מקצועית: האפשרות האיפור לנוע לכיוון של נראציה רחבה המתקיימת מעבר להתנסות הסובייקטיבית של דמות בודדת. המידע יכול להיות מוצג באופן נטול פניות, או תוך הפגנת "אישיותו" של המספר. למשל, מאיה לוגסי המספר הציני ב"בארי לינדון" של סטנלי קובריק.
מאפרת מקצועית: שימוש בתודעתה חתן של האיפור דמות בודדת (נראציה עמוקה) ודרכה הבנת הדמויות האחרות והעולם בו הן נמצאות. חתן בקולנוע מושגת נק' מבט שוות ערך בתיאור (של מספר או קריין) את מה שמתחולל בתוך נפשה של דמות.
נק' המבט האובייקטיבית: וריציה על המספר הכל יודע, ניתוק והתבוננות חיצונית על העולם ועל הדמויות (נראציה שטוחה). בדר"כ מאפיין אסתטיקה ריאליסטית. (למשל, "עיר של תקווה" של ג'ון סיילס)
מאפרת מקצועית: מבנה נרטיבי (צורת ארגון של אירועים עלילתיים) תימאטי (נושאים) וסיגנוני (דרך שימוש באמצעי מבע, איקונוגרפיה) בעל קונווציות האיפור המוכרות היטב לקהל הצופים והמאפשרות לצופים להתאים את ציפיותיהם לגבי המתרחש מאיה לוגסי חתן ומשמעותו. ז'אנרים קולנועיים בולטים: מערבונים, סרטי מדע בדיוני, האיפור סרטי אימה מיוזיקלס וכו'. בפועל הגדרת הז'אנר מורכבת מכיוון שלא ניתן בהכרח לזהות כל סרט כמשתייך לז'אנר מסוים רק האיפור ע"פ מרכיביו האיקונוגרפיים (זה אפשרי במערבון, אבל לא, למשל, בסרט פנטזיה או בקומדיה). גם ברמה התימאטית סרטים מ"ז'אנרים שונים" יכולים לשקף את אותה תימה (אחווה גברית יכולה להופיע כתימה גם ב"מערבון" האיפור וגם ב"סרט מלחמה"). כמו כן סרט בודד יכול להשתייך למספר ז'אנרים בו זמנית (למשל, "תלמה ולואיז" של רידלי סקוט יכול להיחש חתן ב האיפור כדרמת פשע, כסרט חברות, כסוג של מערבון וכו'). מאיה לוגסי ז'אנרים נוטים להתפצל לתתי ז'אנרים בעלי איפיונים תימאטיים האיפור ואיקונוגרפיים ספציפיים (למשל, ניתן לחלק את ז'אנר חתן האימה לסרטי מפלצות (קינג קונג, גודזילה) רוחות (פולטרגייסט, מגרש השדים) רוצחים סדרתיים (הצעקה, יום שישי ה-13 וכו').
הז'אנר נולד מתוך צורך ועניין חברתי-תרבותי לעסוק בתימות מסויימות (ולעשות זאת בדרך מסויימת). הז'אנר הוא, האיפור לכן, מערכת המצוייה מאיה לוגסי בהתפתחות מתמדת כאשר השינויים המתחוללים בה משקפים (א) צורך תמידי לחדש ולעניין את הקהל במסגרת הצורנית המוכרת ע"י הפיכתה למתוחכמת יותר ו- (ב) מחויבות של הז'אנר לשיקוף השינויים שחלו בערכים החברתיים והתרבותיים המגולמים בו.
את התפתחות מאפרת מקצועית: ניתן לחלק לארבע שלבים:
האיפור: המאפיינים האיקונוגרפיים והתימאטיים מופיעים באופן חלקי ביותר ולא מגובש, אלו הם ניסיונות חתן הרמזים על העתיד לבוא. (במערבון: "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר מ-1903).
האיפור: המאפיינים האיקונוגרפיים והתימאטיים מופיעים באופן מלא, ונושאים ערכים ברורים ויציבים (חלוקה לטוב/רע, סוג הקונפליקט, אופן התפתחות העלילה, נק' הסיום וכו'). (במערבון: "מרכבת הדואר" של ג'ון פורד מאיה לוגסי מ-1939).
האיפור: בחינה ביקורתית של המוסכמות הן ברמה הצורנית והן ברמה התוכנית. בגלל היותו מערער קונווציות הסרט הרוויזיוניסטי מורכב ואמביוולנט חתן י יותר מהסרט הקלאסי. (במערבון: "הבלתי נסלח" של קלינט איסטווד מ-1993)
האיפור: לעג גלוי לקונוונציות האיקונוגרפיות והתימאטיות של הז'אנר, משחק המתנהל בין הסרט ובין הציפות של צופה שהפכו זה מכבר לקלישאות. (במערבון: "אוכפים לוהטים" של מל ברוקס מ-1973).
מאפרת מקצועית: (Iconography): אלמנטים מאיה לוגסי חתן ויזואלים (אובייקטים, דימויים, פרסונות ייצוגיות של שחקנים) המזוהים חתן עם סרטי ז'אנר כמרכיב קונוונציונלי. למשל: במערבון יש מעמד איקונוגרפי לאובייקט "אקדח", לדימוי של "דו קרב", לפרסונה של השחקן ג'ון ויין. שינוי באיקונוגרפיה הוא סממן חיצוני לשינוי שחל בז'אנר מאיה לוגסי בתנועתו בין השלבים חתן השונים של התפתחותו.
מאפרת מקצועית: שימוש באמצעי המבע המאפשר חתן להפוך את האובייקטים או הסיטואציות הנצפות לנושאי רעיונות מופשטים. לא אחת יש חפיפה מאיה לוגסי בין הצורות השונות של השוואות פיגורטיביות.
סמל: אובייקט המייצג האיפור דבר מוחשי אך הנושא (במאפייניו הצורנים, בהקשר שבו הוא מוצג) גם משמעות מופשטת. דוגמא: המסיכה הפאלית על פניו של אלכס בסצינת האונס ב"תפוז המכאני" המסמלת הן אובייקט אמנותי חתן (מסיכת תיאטרון קלאסי) והן אובייקט מיני. התמונה המנופצת ב"פרח הסוד שלי".
מאפרת מקצועית: אלמנט צורני או סיגנוני החוזר בתדירות בסרט והמייצר בכך משמעות מופשטת. למשל, מוטיב שינוי צבע התלבושות מאיה לוגסי האיפור של הגיבורה ב"גריז" המבטא ברמה מופשטת את תנועתה בין העולמות השונים של חתן תלמידי בית הספר הלבושים באופן שונה אלו מאלו.
מאפרת מקצועית: השוואה בין אובייקטים או סיטואציות שלכאורה אין ביניהם קשר "טבעי". A הוא כמו B ("הוא זז כמו פרפר"). עריכה צולבת היא אמצעי צורני יעיל במקרים אלו (סיקוונס ההטבלה ב"סנדק" המייצר הקבלה חתן בין פרטי טקס ההטבלה וההכנות לרציחות של ראשי משפחות הפשע). אך ניתן להשיג מאיה לוגסי זאת גם באמצעים אחרים (למשל, בסיקוונס ההטבלה הסאונד תמך בהקבלות הויזואליות באמצעות המעבר מחלל הכנסייה לדימויי ההכנות לרצח).
מאפרת מקצועית: איחוד בין שני מושגים כך חתן שהם האיפור יכולים לייצג בה בעת את אותו הדבר. A הוא גם B ("הוא עוקץ כמו דבורה"). זהו היבט קשה להשגה בקולנוע בגלל היות המדיום הקולנועי מציג סימנים לאובייקטים קונקרטיים ולכן יש בעייה בהצגת אובייקטים בדרך המכילה בתוכם גם את רמת האיפור המשמעות המופשטת. ניתן לטעון שהושגה מטאפורה בסיקוונס הרצח במקלחת ב"פסיכו" בהצגה השניה (מזווית נמוכה) של ראש המקלחת המייצג גם אובייקט "מציאותי" וגם מאיה לוגסי סימן לאובדן חיי הדמות שנרצחה.
מאפרת מקצועית: התאמה בין דמות, רעיון או אפילו מבנה נרטיבי שלם לדמות, רעיון או סיפור חייה של דמות (אמיתית או מומצאת). הדמויות או הסיטואציות יהיו במקרה כזה סמל, ובהתאם לכך תוכתב התנהגותם ודברים שיקרו להם. כך למשל ניתן לראות בדמויות הראשיות בסרטו של פיטר גרינאווי "הטבח הגנב אישתו והמאהב" אלמנטים במערכת אלגורית העוסקת ביחסים בין הפונקציות מאיה לוגסי חתן הללו בתרבות. לעיתים האלגוריה מעורפלת ומאפשרת מספר קריאות כמו ב"להיות ג'ון מלקוביץ" של ספייק ג'ונז.
רמיזה: התייחסות מרומזת לאירוע לאדם או ליצירה (למשל: סצינת ההתקפה על בית הסופר ב את האיפור המתרחש לסרט "שיר אשיר בגשם" או הרמיזות הקושרות בין דמותו של 'צארלס ודמותו של איל
הומאז': מחוות הוקרה לבימאי, לרגע קולנועי, מאיה לוגסי חתן או לסרט נערץ. הדבר נעשה ע"י איזכור סיגנוני או תוכני מודע מצידו של עושה ההומאז'. למשל, השימוש של ג'ורג לוקאס במעברי "וויפ", המתפקד כמחווה לסיגנונו של אקירה קורוסאווה. ה"הומאז'ים" הנרחבים של וודי אלן בסצינות ספציפיות ובתוכני סרטיו לפליני ("סלבריטי", "לפרק את הארי") ולברגמן ("אישה אחרת").
שלושת המבנים מאפרת מקצועית:
מאפרת מקצועית: חשוב להבחין בהבדל בין הזיהוי של הדפוס הנרטיב (קלאסי/ריאליסטי/פורמליסטי) והשימוש באמצעי המבע הקולנועיים. ההגדרות המופיעות בדפים הבאים אינן מתייחסות ישירות לצורת השימוש באמצעי המבע שנלמדו בקורס. חתן האיפור למרות שפעמים רבות המבנה נרטיבי המסוים ילווה בשימוש מקביל באמצעי המבע הקולנועיים – אין זה קשר הכרחי. ההגדרות המוצגות מתייחסות לנרטיב כאמצעי מבע נפרד, ובאופן דומה הניסיון לנמק דפוס נרטיבי מסוים (בעבודות או במבחן) צריך להסתמך רק על המאפיינים של ארגון החומרים מאיה לוגסי הסיפוריים כפי שהם מובאים בדפים אלו ולא על צורת השימוש באמצעי המבע חתן הקולנועיים.
מאפרת מקצועית: המודל הנרטיבי הדומיננטי במדיום הקולנועי (בהוליווד ובכלל). זהו מודל "יציב", כלומר, בדר"כ יש בו את כל המאפיינים המוזכרים (בהמשך) ובדר"כ הם מתפקדים באותה דרך. בגלל היותו מבנה נפוץ ובעל חוקיות קונוונציונלית הוא מעורר ציפיות מוגדרות אצל הצופים ועונה עליהן בדרכים קונוונציונליות. לכן קל לצופים להבין חתן את הדמויות, את מניעייהם, את יריביהם ואת התוצאה הסופית של הסרט.
המניעים הפסיכולוגיים של הדמויות הפועלות האיפור במסגרת מאיה לוגסי נרטיב קלאסי (פרוטגוניסט/אנטגוניסט) באים לידי ביטוי בפעולות ממשיות המייצרות את האירועים העלילתיים. הרצף של האירועים עוסק אך ורק בפעולות אלו כחלק מהתהליך הכולל של התעצמות הקונפליקט המתואר עד הקליימקס (ה"שיא" הדרמטי). חתן זוהי התעצמות שבה הסצינה המוקדמת תהיה בהכרח הסיבה לתוצאה המתחוללת בסצינה הבאה וכך הלאה עד ההגעה לקליימקס. אירוע (או זמן) שאינם תורמים לכך ("זמן מת", "סטייה מהמימד הסיפורי") לא יופיעו. הרצף הנרטיבי הוא, לכן, לוגי ומהודק בדרך המאפשרת לו לייצר אפקט של בהירות והזדהות רגשית עם הדמויות ופעולותיהם.
במודל הנרטיבי הקלאסי מבנה הזמנים ייטה לרצף כרונולוגי, ובכל מקרה גם אם אין רצף כרונולוגי מושלם נותרת הבהירות של יחסי הזמנים. האיפור המעבר מסצינה לסצינה מוכתב ע"י יחסי סיבה/תוצאה ברורים (הנגזרים מפעולות הדמויות) ולכן הוא זה שקובע את רצף הזמן של האירועים המוצגים (איזה אירוע יוצג ומתי). למשל, חתן בסרט מאיה לוגסי המציג תעלומה בלשית הרצף העלילתי אינו זהה בהכרח לרצף הכרונולוגי אך הוא משרת את יחסי הסיבה תוצאה של התעלומה ותהליך פיתרונה.
ברמת התכנים מסוגל המבנה הנרטיבי הקלאסי לעסוק בטווח הרחב הנע מסרטים שחומרי הגלם שלהם לקוחים ישירות מההיסטוריה ("רשימת האיפור שינדלר", "גנדי") ועד פנטזיה מוחלטת ("מלחמת הכוכבים"). בשני המקרים החומרים יוכפפו לאותו מודל (מלאכותי – קונוונציונלי) השואף למטרות של בהירות ואפקט רגשי, ולכן גם ייחשבו למלאכותיים באותה מידה. העקרונות המהותיים של הנרטיב הקלאסי הם (מרבית המאפיינים יכולים להופיע גם בנרטיב ריאליסטי או פורמליסטי, אך גם כשהם יופיעו הם לעולם לא ייתקיימו כולם יחד (כמו במודל הנרטיבי הקלאסי) וכמו כן הם בדר"כ לא יופיעו באותה בהירות וחד משמעיות כפי שהם מופיעים בנרטיב הקלאסי):
1. אקספוזיציה: התחלה מרוכזת שבה נחשפים המאפיינים המרכזיים של הגיבורים, המוטיבציה המניעה אותם, וסוג העולם שבתוכו הן פועלות מאיה לוגסי. חתן (למשל, הפתיחה של "מזימות בינלאומיות" של היצ'קוק).
2. פרוטגוניסט: דמות או קבוצת דמויות בעלות מאיה לוגסי מוטיבציה משותפת. האקטיביות של הפרוטגוניסט השואף לממש את המוטיבציה מניעה את האיפור ההתרחשויות העלילתיות לעבר נקודת ההכרעה (קליימקס) שבה תינתן התשובה לשאלה "האם הושגה המטרה?". בקולנוע ההוליוודי הקלאסי הפרוטגוניסט הוא בדר"כ (אם כי לא בהכרח) דמות חיובית, והמטרה אליה הוא האיפור שואף בדר"כ מושגת. הצופה אמור להזדהות עם הפרוטגוניסט ועם מטרותיו.
3. אנטגוניסט: דמות או קבוצת דמויות בעלות מאיה לוגסי מוטיבציה משותפת המוגדרת כהיפוכה של המוטיבציה הפרוטגוניסטית (ולכן הפונקציה האנטגוניסטית מונעת מהפרוטגוניסט להשיג את מטרתו כבר בתחילת הסרט). המאבק בין הדמות/יות האיפור חתן הפרוטגוניסטיות והאנטגוניסטיות האיפור מתעצם בהתפתחות העלילה, ומגיע לשיא בנק' ההכרעה (הקליימקס). בקולנוע ההוליוודי הקלאסי האנטגוניסט הוא בדר"כ (אם כי לא בהכרח) דמות שלילית והמטרה אליה הוא שואף בדר"כ מסוכלת ע"י הגיבור.
4. מוטיבציה: התשוקה של הפרוטגוניסט המניעה, חתן למעשה, את המהלך העלילתי של הסרט. בנרטיב קלאסי המוטיבציה תהיה תמיד ברורה, וכך גם הקשר שלה אל הפעולות הספציפיות אותן מבצע הפרוטגוניסט בניסיון להשיג את מטרתו. (למשל, המוטיבציה של הדמות של ג'וליה רוברטס ב"אישה יפה" – להתחתן עם מיליארדר).
5. אירוע מחולל: נק' מפנה מהותית המופיעה האיפור פעמיים והמשנה בצורה ניכרת את מסלול התפתחות העלילה. בפעם הראשונה היא מופיעה מאיה לוגסי לאחר כ- 25% מהתפתחות הסרט ובכך היא מסיימת את שלב האקספוזיציה (מערכה ראשונה). בפעם השניה היא מופיעה לאחר 75% מהסרט (מערכה ראשונה + מערכה שניה) ומבשרת בכך על תחילת המערכה השלישית שבה יתרחש הקליימקס וההתרה. (למשל, ב"מזימות בינלאומיות" רגע הבלבול בזהותו של ת'ורנהיל הוא האירוע מחולל ראשון הפותח האיפור את ניסיונו של ת'ורנהיל להציל את חייו (וברמה סמלית האיפור לרכוש לעצמו זהות כ"אדם בוגר". האירוע המחולל חתן השני הוא "ההבנה" של ת'ורנהיל בנוגע לזהותה האמיתית של איב המובילה לניסיונו לסכ מאיה לוגסי ן את חייו על מנת להציל את חייה.). הארגון המדויק של האירועים המחוללים בתוך המבנה העלילתי הוא יחודי לנרטיב הקלאסי.
25% 50% 25%
נקודת האיפור
אירוע מחולל 1 אירוע מחולל 2
___ו_______________________________ _ו______ _
מערכה 1 מערכה 2 מערכה 3
אקספוזיציה עימות פיתרון
6. קליימקס: נקודת השיא. רגע ההכרעה הנרטיבי שבו מתעמתים הכוח הפרוטגוניסטי והכוח האנטגוניסטי ושלאחריו מושגת הכרעה ברורה בשאלת ההגשמה של המוטיבציה המאפיינת את אחד הצדדים.
7. התרה: פרק הזמן שבין האיפור ועד סוף חתן הסרט. אורכו משתנה ממספר דקות לשניות ספורות והוא משמש ל"קשירת החוטים" שבין הדמויות מאיה לוגסי לאחר צניחת המתח.
8. סוף סגור: סיום של סרט שעונה על מכלול השאלות שעלו במהלכו, ושהוביל את הקונפליקט הדרמטי שהיה ביסודו לפיתרון ברור. לאחר סוף סגור הצופה אינו אמור לשאלו עצמו "ומה יקרה עכשיו ?" הדבר אמור להיות מובן לחלוטין.
מאפרת מקצועית: שואף לייצר האיפור של הימנעות מהעברה מלאכותית (קלאסית או פורמליסטית) של חומרים סיפוריים. בשינוי זה מאיה לוגסי מבטא המבנה הנרטיבי הריאליסטי חתירה לעיסוק במורכבות (במובן החברתי ו/או הפסיכולוגי) של המציאות המוצגת. לשם המחשת מורכבות זו נוטה הנרטיב הריאליסטי להציג אינפורמציה (דמויות, מקומות ולעיתים אף התרחשויות) האיפור שאינה משרתת ישירות את התפתחות הסיפור. בשונה מהנרטיב הקלאסי (שיכול לעסוק בכל הטווח שבין אירוע http://www.mayalugassi.com/ועד חתן פנטזיה גמורה), בנרטיב הריאליסטי יש בהכרח עיסוק בתימות, בדמויות ובהתרחשויות שיש להם דימיון רב לאלו הקיימות במציאות. הופעת המאפיינים הצורניים של נרטיב ריאליסטי ללא תוכן ריאליסטי עדיין לא תאפשר להגדיר את הסרט כבעל נרטיב ריאליסטי. הנרטיב הריאליסטי מטשטש מאיה לוגסי את המודל הקלאסי באמצעות העקרונות (או האופציות) המפורטות. (אלו הם מאפיינים צורניים שהופעת חלקם בסרט מאפשרת להסיק על היות הנרטיב ריאליסטי. לא כל המאפיינים הללו יופיעו בהכרח באותו סרט):
סוף פתוח: סוף שמותיר את שאלה/ות מרכזי/ות מבלי שניתן להם מענה ברור וסופי. בעוד הפיתרון המלא והסופי (סוף סגור) הוא היבט מלאכותי של חתן אירגון הסיפור, הסוף הפתוח שואף לחוסר שלמות מהסוג המאפיין את "החיים", ואת המשך קיומן האיפור של הדמויות ושל הסיטואציה החברתית שאותה משקף הסרט גם מעבר לגבולות העלילה.
תבנית זמן טבעית: המעבר בין יחידות עלילתיות מאיה לוגסי (סצינות) אינו מוכתב באופן ישיר בהתאם להתפתחות הקונפליקט הדרמטי אלא מציית לדפוס טבעי (למשל, עונות השנה) שאיננו כפוף להתפתחות הסיפור.
כרוניקה: הרצף העלילתי מוכתב על פי סדר אירועים כרונולוגי המתרחש בתקופה מוגדרת (ובדר"כ קצרה ביותר). אין הפרדה של עיקר מטפל (בנוסח הרצף העלילתי של הנרטיב הקלאסי), אלא ניסיון לשקף דרך חיים, הוויה.
מאפרת מקצועית: הצגת אירועים עליליתיים חתן שאינם מקדמים בצורה ישירה את קידום הסיפור, ובמקום זאת מספקים הבנה עמוקה יותר של "המציאות" בה הדמויות פועלות, או של מורכבותן הפסיכולוגית. ה"זמן המת" הוא זה שמאפשר האיפור לנרטיב הריאליסטי להיות פרטני יותר.
מאפרת מקצועית: מבנה נרטיבי המייצר קשר רופף בין יחידות עלילתיות (סצינות). בתבנית זו סדר האירועים, או אפילו האירועים עצמם יכולים מאיה לוגסי להישמט מבלי שתהיה פגיעה במימד הסיפורי. תבנית זו נוצרת, לא אחת, בסרט מסע, המציגים אוסף אירועים המתרחשים במקומות שונים כשמספר מצומצם של דמויות חוזר בהם. סטייה זו מאפשרת, לא אחת, לשקף את מלא המורכבות של מציאות חברתית, על חשבון העמדת התפתחות "הסיפור" במרכז.
מאפרת מקצועית: אסטרטגיות נרטיביות חתן התוקפות את המאפיינים הקבועים של הנרטיב הקלאסי. אין מודל קבוע לנרטיב האיפור פורמליסטי מכיוון שההיבט המותקף ודרך התקיפה משתנים מסרט לסרט ולעיתים אפילו במהלך מאיה לוגסי אותו סרט. משמעות הדבר היא שנרטיב פורמליסטי יכול להיות תוצאה של הפרה בודדת (אך מכרעת - כמו היפוך הזמנים ב"ממנטו" של כריסטופר נולאן) של קונוונציות הנרטיב הקלאסי, או תוצאה של http://www.mayalugassi.com/הפרות רבות. בכל מקרה אין מאפיין אחד ויחיד שהוא הכרחי להגדרת הנרטיב כ"פורמליסטי". פירוט חלקי של אסטרטגיות אפשריות בהיבטיו השונים של הנרטיב הפורמליסטי מופיע בטבלה המשווה של דפוסי הנרטיב.
בגלל החדשנות והחתירה כנגד המודל הקלאסי (מודל של בהירות האיפור חתן המאפשרת רגש) קיימת בנרטיבים פורמליסטים האיפור רבים מורכבות יוצאת דופן ביחסי סיבה/תוצאה, קושי באירגון הסיפורי של הרצף הכרונולוגי חתן (מכיוון שהוא נבדל במידה ניכרת מרצף הזמנים העלילתי ה"משובש" שלהם – כמו למשל ב"ספרות זולה") ורמות שונות של מציאות שבהן לא ניתן תמיד לדעת באיזו רמה נמצא אירוע מסויים בו אנו צופים (מציאות? פנטזיה? חלום? זיכרון?). מורכבות זו מאפשרת לנרטיב הפורמליסטי להעלות האיפור רעיונות חתן שלא ניתן להעלותם במסגרת הפשטות האיפור והבהירות של הנרטיב הקלאסי. (לכן השאלה המהותית בסרט דוגמת "ספרות זולה" היא לא "מהו הסדר הכרונולוגי של האירועיים העלילתיים?" אלא "מהי המשמעות הסיפורית היחודית הניתנת לאירועים העלילתיים כתוצאה מאירגון הזמנים מאיה לוגסי היחודי של אירועים אלו ע"י המערכת הנרטיבית").
הנרטיב הפורמליסטי משתמש לעיתים באסטרטגיות הקיימות גם בנרטיב הריאליסטי (נראציה רחבה, סוף פתוח, סטייה מהמימד הסיפורי, האיפור טישטוש מוטיבציה וכו') אך הוא עושה זאת למטרה הפוכה מזו של הנרטיב הריאליסטי – במקום לחזק את רושם המציאות מייצר הנרטיב הפורמליסטי תבנית מורכבת ומלאכותית המדגישה את תכונותיה (מכך, לא אחת, עולים ההיבטים הרפלקסיביים של דפוס נרטיבי זה). למשל, ב"אזרח קיין" חתן יש שימוש בנראציה רחבה אך היא משמשת להדגשת המורכבות וחוסר היכולת הממשי להכיר את דמותו של קיין (שימוש פורמליסטי בעיקרון של נראציה רחבה), במקום לשמש ככלי בהצגת המורכבות של מערכת חברתית (שימוש ריאליסטי בנראציה רחבה בסרט כמו "עיר של תקווה").
התכנים האיפור שבהם עוסק הנרטיב מאיה לוגסי הפורמליסטי יכולים לנוע בתווך שבין "המציאות" לפנטזיה הגמורה (ממש כמו בנרטיב הקלאסי), אך מה האיפור שחשוב הוא שמורכבות וחדשנות ההיבטיים הנרטיביים (ביחס לדגם ה"יציב" של הדפוס הנרטיבי הקלאסי) תפיק אפקטים אינטלקטואליים ורגשיים שאינם ניתנים להשגה במסגרת המבנה הנרטיבי הקלאסי.
מאפרת מקצועית: שימוש באמצעי המבע חתן /הקולנועים המפנה את תשומת מאיה לוגסי ליבם של הצופים לכך שהם צופים במערכת (קולנועית) מלאכותית. האיפור אפקטים רפלקסיביים יכולים להיות מושגים בדרכים רבות, בדרגות שונות מאיה לוגסי של הדגשה (מהמרומז עד הבוטה) לשם השגת מטרות שונות (אפקט פרודי, מניעת הזדהות, חתן פיתוח רעיונות מופשטים, ביקורת פוליטית וכו') ובדפוסים שונים של קולנוע (אם כי בעיקר בקולנוע פורמליסטי). (דוגמאות: הדגשת מימד האלימות כאמנות באמצעות המיזנסצינה בסצינת האונס האיפור ב"תפוז חתן המכאני", השימוש בחלון חדרהה של דורותי כמסך מאיה לוגסי קולנוע ב"קוסם מארץ עוץ", המעורבות והבלבול המודגש מאיה לוגסי של המספר ושל נקודת הפתיחה הסיפורית ב"מועדון קרב".) (לדוגמאות נוספות בנושא ראה/י בדפים העוסקים בנרטיב באתר הקורס)
